האיש שמוביל את השמרנות בישראל בהצהרה מטלטלת: אנחנו בסכנה אם לא נבין את הייעוד! | עמיעד כהן

סיכום AI

סקירה כללית בשיחה עם אמיד כהן, מנכ"ל המרכז לחירות הישראלית, מתמקדת הראיון בנושא זהות לאומית, שמרנות ישראלית והאתגרים העומדים בפני החברה והמדינה בישראל. כהן טוען כי הקונפליקטים הנוכחיים בישראל נובעים מחוסר בהירות ומהתמודדות עם השאלה המוסרית והפילוסופית של הייעוד והזהות – לא רק מה הם, אלא איפה המדינה והעם צריכים לכוון. הוא מציג את השמרנות כאידיאולוגיה שמבוססת על הבנה עמוקה של טבע האדם כחברתי, מחויב ומשתלב במסגרת של בריתות וחזון מוסרי ולא רק על הסכמים חוזיים אינדיבידואליים. הוא מדגיש את הצורך ביצירת פלטפורמה תרבותית ופוליטית שמבוססת על ערכים יהודיים אמוניים וייעוד לאומי שמעורר מחויבות, לצד התייחסות לקשיים במערכת האקדמית והתיאולוגית בישראל. הטיעון המרכזי כהן טוען שהיתה בעיה יסודית בתפיסת הזהות הישראלית והיהודית: היא הופשטה ל"מקלט בטוח" או לסטטוס קוו, שפרקטית מנעה תהייה פילוסופית אמיתית ויצירת חזון לייעוד הלאומי. זהות היא לא רק מצב קיים אלא חזון של מי האפשר שאנו יכולים להיות. שמרנות ישראלית מבוססת על הנחה שהאדם הוא יצור חברתי עם טבע מוסרי שמחייב מערכות ברית וקהילה. לעומת זאת, תפיסות פרוגרסיביות המתמקדות בזכויות הפרט החוזיות יוצרות נתק וערעור של מחויבויות מוסריות בסיסיות. צריך לבחון מחדש את הזהות הלאומית כמשהו שיש בו עומק מוסרי, ערכי ותרבותי יהודי, שיוביל ליצירת חברה אחודה וחזון מדיני ברור.

ראיות ודוגמאות כהן מציין כמה ראיות מובהקות לכך שתפיסת הזהות הלאומית בישראל חווה משברים קשים: - המחלוקות הפוליטיות במפלגות ובליכודים הציבוריים הן ביטוי למאבק על ערכי זהות בין תפיסות קוסמופוליטיות אוניברסליסטיות לבין אלה המבוססות על ייעוד והיסטוריה יהודית. - בתי המדרש והפוליטיקאים "כושלים" בהגדרת עומק זהות יהודית-מדינית ומותרים בעיקר להתמודד עם סוגיות דתיות מזעריות ולא עם הפילוסופיה העמוקה של המדינה. - המערכת האקדמית הישראלית רובה סגורה ולא משתלבת בהגות שמרנית, תוך שהיא מקדמת תפיסות פרוגרסיביות ואילו המרכז לחירות מציע אלטרנטיבה אינטלקטואלית לוגית ועמוקה. - התהליך ההיסטורוסופי שנלמד מהתנ"ך ומהיסטוריה יהודית מצביע על התפתחות אבולוציונית של זהות לאומית שמאתגרת ומצריכה בירור מתמשך. - דוגמאות להבדלים בין דור המייסדים שהקים מדינת מקלט לבין הדור הצעיר המחפש משמעות וייעוד מעבר להישרדות. - ההקבלה בין ההוקיסטיק (תקסם כלכלית עולמית שהחלה ב-1776) לשינוי כלכלי וטכנולוגי עצום שמאיים לשנות את עולם העבודה והחברה ויעמיד בפני ישראל אתגרים חדשים. תובנות ייחודיות אחד התובנות המרכזיות של כהן היא הבחנה בין "אנשי הברית" לבין "אנשי החוזה": אנשי הברית הם אלו שנלחמים על מחויבות ערכית אמיתית ורעיונית, בעוד אלו שחיים "חיים תועלתניים של הסכמים חוזיים" אינם מסוגלים להוביל שינוי אמיתי. הוא מדגיש שיישום מעשי של ערכי הייעוד יצריך יזמים פוליטיים, פילוסופים ויזמים רוחניים שיוכלו להציע חזון אתי ומוסרי שיתאים לעידן המודרני. בנוסף, הוא מצביע על הצורך לשלב בין המרכיב הלאומי היהודי למרכיב האוניברסלי של השפעה לעולם, לא רק כהגנה עצמית אלא כדגם משפיע.

תחזיות ותנאים כהן רואה את זמננו כתקופה של מעבר בין דורות ומודלים חברתיים ופוליטיים. הוא מזהה תהליך מתמשך של בירור הזהות הלאומית של מדינת ישראל, שייקח זמן רב ויעבור קונפליקטים פנימיים משמעותיים בין האנשים המחויבים ל"ברית הגורל" של הקיום לבין אלו שמחפשים "ייעוד" ומטרות חדשות. לישראל יש הזדמנות להיות חלק מהחוד החנית של הצמיחה הכלכלית וההשפעה התרבותית העולמית אם תבצע רפורמות עמוקות במערכת החינוך, בכלכלה ובמערכת המשפט לצד חיזוק זהות לאומית עם מוסריות ברורה. תנאי שהיו משנים את התחזית כוללים כישלון בהבנת המורכבות והעומק של הזהות הלאומית, התקבעות ונוקשות של תפיסות פרוגרסיביות אשר יחסלו את המסגרת הערכית היהודית, או השרדות של משברים קולוסאליים פוליטיים וכלכליים שאינם מאפשרים רפורמות משמעותיות. משמעות מעשית כהן מעלה הצעות מעשיות ברורות: - הצורך בשיפור והטמעת הגות שמרנית ורעיונות מוסריים יהודיים ברמה הציבורית והאקדמית, באמצעות מוסדות כמו המרכז לחירות הישראלית ומכון ארגמן. - דרישה להקטנת משך החובה לקבל תעודות אקדמיות כמניע במערכת הממשלתית, לשילוב יותר הכשרה מעשית ורלוונטית לשוק התעסוקה. - ניהול יעיל יותר של גיוס ושירות צבאי תוך התייחסות לאתגרים המודרניים ולשילוב בין התשתית הכלכלית, החינוכית והמדינית. - פיתוח חזון לאומי המשלב הן את הייעוד היהודי והן את מרכיב ההשפעה האוניברסלית של ישראל בעולם. - קריאה ליזמים פוליטיים וחשיבה רעיונית רחבה לשם בניית אתוס כלי סביבו המדינה תתנהל.

הסתייגויות ושאלות פתוחות כהן מודע למורכבות ולחוסר הוודאות שבמאבק על הזהות והייעוד. הוא מודה כי המענה ההלכתי והפילוסופי עדיין לא ברור, והרבנים והמוסדות הדתיים לא מקדישים את מלוא תשומת הלב לנושא. הוא מציין קושי להתמודד עם הפער בין דורות, והעובדה ששאלות של זהות הן מהותיות אך לא מתוחכמות תמיד על ידי הציבור והפוליטיקאים. נוסף על כך, קיימת אי ודאות באשר ליכולת ההשפעה של השמרנות הישראלית בתוך זירה אקדמית, חברתית ופוליטית המשתנה במהירות, כולל ההתפתחויות הטכנולוגיות שמאיימות לערער מבנים חברתיים והכלכליים. מסקנות מרכזיות השיח של אמיד כהן מדגיש כי הזהות הישראלית היא לא רק שאלה היסטורית או משפטית, אלא סוגיה פילוסופית מוסרית עמוקה שמובילה להשלכות פוליטיות, חברתיות וכלכליות. השמרנות הישראלית רואה בזהות מחויבות אזרחית וערכית, מורכבת ממסורת יהודית ואמונה בייעוד לאומי כולל, ולא פשוטה לביטוי במרחב האקדמי או הציבורי היום. הדיון על הזהות הוא דיון מתמשך, הדרגתי, ומתנהל באינטנסיביות בין דורות וחזונות שונים למדינה. לשם כך יש צורך בחדשנות רוחנית ופוליטית שתציע אתוס כולל ועמוק שיביא לחברה מלוכדת, לחינוך משמעותי יותר וליכולת לנצל את ההזדמנויות הכלכליות והמוסריות שבעידן טכנולוגיות ה-AI והרובוטיקה – הכל במקביל לשמירה על חירות, מסורת ומחויבות מוסרית לאומית.