אלדד בק חושף: המהפך הפוליטי בגרמניה שישנה את פני אירופה כולה

סיכום AI

סקירה כללית בשיחה עם הפובליציסט אלדד בק נידונה חשיבות הבחירות המחוזיות הקרובות בגרמניה והשפעתן הפוליטית והאסטרטגית, בעיקר לאור התחזקות מפלגת הימין הריבוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD). בק טוען כי הבחירות הללו הן גורליות משום שהן משפיעות על הרכב הבית העליון של הפרלמנט הפדרלי, ועלולות לשנות את המפה הפוליטית בגרמניה ובעיקר להשפיע גם על ישראל בזירה הבינלאומית. הטיעון המרכזי הבחירות המחוזיות בגרמניה אינן רק מוניציפליות אלא בעלות השפעה ישירה על הרכב הבונדסטג (הבית העליון בפרלמנט הגרמני). בשיטה הפדרלית של גרמניה יש 16 מדינות מחוזיות – ההרכב הפוליטי שלהן משפיע על קבלת ההחלטות ברמה הארצית. מפלגת הימין הריבוני "אלטרנטיבה לגרמניה", שחווה עלייה משמעותית, עלולה לזכות ברוב במחוזות מרכזיים ואף להיכנס לתפקידים ממשלתיים, מה שיהווה פריצת דרך פוליטית משמעותית. בה בעת מתרחשת התחזקות גם של שמאל רדיקלי אנטי-ישראלי. התוצאה עלולה להיות מפלגת ימין ריבוני בעלת עוצמה משמעותית לצד גידול בהשפעה של השמאל הקיצוני, מה שיטלטל את המפה הפוליטית.

ראיות ודוגמאות בזקסוניה-אנהלט, הבחירות הקרובות צפויות להוביל לניצחון של מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה עם מעל 40% מהקולות, מצב שיעניק לה אפשרות להקים ממשלה מחוזית. הכנסת המפלגה למשחק הפוליטי המדיני מתכוננת גם בברלין ומקלנבורג-פורטברג, שם נרשמת התחזקות דומה. בנוסף, מפלגת השמאל הקיצוני בברלין, "דילינקה", צפויה לזכות לראשונה בתפקידי עירייה, וזוהי נקודת התהוות אנטי-ישראלית חריפה. ברקע לכך עומד חוסר אמון מתרחב במפלגות המרכז הגדולות, הנוצרית-דמוקרטית והסוציאל-דמוקרטית, שפוחתות עד כדי סכנה להיעלם מהמפה. תובנות ייחודיות בק מדגיש כי החרם הממסדי על מפלגת אלטרנטיבה אינו מחייב ויש מקום לחדש את הדיאלוג עמה למען האינטרסים הישראלים, וזאת בניגוד לתפיסות השלטון בישראל והתקשורת המקומית. השמאל הרדיקלי באירופה, ובמיוחד בגרמניה, מסוכן לישראל הרבה יותר מאשר מפלגת הימין, ושימוש בהגדרה "ביקורת כלפי ישראל אינה אנטישמיות" משמש מסווה לאנטישמיות. כמו כן, מצביע על כך שיש הזדמנות היסטורית לחזק את מעמדה של ישראל באמצעות תמיכה במפלגת ימין שמרנית-ריבונית בגרמניה.

תחזיות ותנאים האם מפלגת אלטרנטיבה תצליח באמת לפרוץ לממשלה המחוזית או הפדרלית תלוי בניתוק החרם מצד מפלגות השמרנים. אם החרם יוסר, יצירת ממשלת ימין ריבונית תהיה אפשרית. לשם כך, צפויה מגמה של התערבויות פוליטיות בהשראת הצלחת דוגמת מפלגת החופש האוסטרית. הבנת הדינמיקה הזו תלויה גם בפירוק מחודש של הכוחות המפלגתיים בגרמניה וההחלשות הדרמטית של מפלגות המרכז. השלכות מעשיות הדינמיקה החדשה בגרמניה תגרום לשינוי בהתייחסויות של הממשלות האירופיות כלפי ישראל, למתח בין כוחות ימניים ושמאלניים ולצורך בישראל לתמרן חכם בקשרים עם הפוליטיקה הגרמנית. חיזוק המפלגות הימניות עלול להקטין את הלחצים האנטי-ישראליים, אך גם להעצים הפוליטיקה הקיצונית והתנגדות מצד השמאל הרדיקלי. הסתייגויות ושאלות פתוחות החלוקה הפוליטית בגרמניה עדיין דינמית, ויש ספק האם מפלגת אלטרנטיבה תצליח לשבור את החרם הממוזג ולכבוש את הממשלות המחוזיות.

התחזקות השמאל הקיצוני והפוליטיקה הפרוגרסיבית באירופה יכולים לשנות את התמונה הפוליטית במהירות. אי-הבהירות סביב מגמות ההצבעה העתידיות, תגובת המפלגות המסורתיות ותגובות הרשויות יכולות להשפיע על התמהיל הפוליטי. מסקנות מרכזיות בחירות מחוזיות בגרמניה עומדות לסמן מפנה פוליטי משמעותי, עם התעצמות מפלגת הימין הריבוני "אלטרנטיבה לגרמניה" והתחזקות השמאל הקיצוני האנטי-ישראלי. המצב מורכב וטעון בשל השיטה הפדרלית הגרמנית והשפעת הבחירות המחוזיות על הפוליטיקה הפדרלית. מנקודת מבט ישראלית, ישנה הזדמנות אך גם סכנה, ויש צורך בגישה מדינית אסטרטגית מבוססת הבנה עמוקה ודיאלוג עם כלל הגורמים הפוליטיים החדשים בגרמניה.