או שנפרק את הרשות או שנתחיל לחפור קברים. שומר סף קצר עם סא״ל מוריס הירש

סקירה כללית

סגן אלוף במילואים מוריס הירש מציג מחקר חדש שמצביע על התפתחותו של צבא ממשי ברשות הפלסטינית, המבוסס על תכנון ויכולות גבוהות, ובחינה ביקורתית של התמונה הביטחונית במדינת ישראל בנוגע לסכנות העומדות מולה. הוא טוען שהרשות הפלסטינית מתכננת לבצע פעולות טרור בקנה מידה גדול יותר ממה שקרה ב-7 באוקטובר, וכי הישגים מדיניים של הרשות מושגים דרך רצח יהודים והפעלת טרור.

הטיעון המרכזי

השרשרת הסיבתית המרכזית שבנית הירש היא כי הרשות הפלסטינית מחזיקה ומפתחת צבא טרור מאורגן וגדול, המונה כ-70,000 אנשי ביטחון משוריינים ומאומנים, המאוחדים תחת אידאולוגיה של השמדת מדינת ישראל. הלקח של הרשות מ-7 באוקטובר הוא כי רצח יהודים מוביל להישגים מדיניים מהותיים, ולכן יש סיכוי למתקפות שלטענתו אף גדולות ומסוכנות יותר בעתיד.

המדינה, לדבריו, לא למדה את הלקח, מאמינה בטעות בהרשות כפרטנרית, ומסתמכת על הגדר והקו הירוק כקירוב ביטחון שלא יעמוד מול מתקפות עתידיות.

ראיות ודוגמאות

מוריס הירש מתבסס על נתונים שהרשות הפלסטינית מפרסמת ביחס למספר אנשי הביטחון – כ-70,000, לעומת מספר המתואם בהסכמי אוסלו שהיה כ-12,000. הוא מציין כי יש בהצטיידות הנשק של הרשות עשרות אלפי רובי סער, כלי נשק משוריינים, רימוני יד (RPG) ומקלות גדולים.

בנוסף הוא מציג סרטונים תיעודיים של אימוני צבאיים שקיבלו השראה ואף חונכו על ידי צבא פקיסטן, שם גם מתאמנים אנשי הרשות ואנשי חמאס בנפרד לצד זה. המחקר כולל גם ניתוח כלכלי: תשלומי משכורות למחבלים ותקציבים של מאות מיליוני אירו המופנים להסתה וטרור במקום לפיתוח חברתי, וכן ביקורת על תמיכת אירופה וההשפעה השלילית שלה.

הוא מתייחס גם להסכם המבוקשים והפטור מאחריות שניתן למחבלים לשעבר במסגרת תום רוצחיהם אם יפסיקו לעסוק בטרור.

תובנות מובהקות

נקודת המשקל המרכזית של הירש היא כי ישראל טועה בהערכתה את הרשות הפלסטינית כלגיטימית ופרטנרית, בזמן שהרשות למעשה מכינה ומפעילה צבא טרור ייעודי נגד ישראל בלבד, ומתעלמת גם מהרס עזה או נפגעים פלסטינים בתהליך. הטרור הוא, לדעתו, כלי מובהק להשגת הישגים מדיניים פלסטיניים בעולם.

לרשות הפלסטינית אין אויבים אחרים פרט לישראל, והיא מפתחת את היכולות המזוינות במטרה לשבש ולהפיל את המדינה, כשהאוכלוסייה הפלסטינית מחונכת לכך שהמוות למען המטרה הוא ערך חיובי. המנגנונים הפלסטינים, כולל קציניהם, מעורבים בעצמם בטרור ורצח יהודים, ולא קיימת באמת תשתית אמיתית לשליטה פנימית שמאשרת ביטחון אמיתי או מאמץ אמיתי למניעת טרור.

תחזיות ותנאים

ההערכה היא שטווח האיום הוא עד כ-22 ק"מ מהקו הירוק – מרחק מחבל שיצא מאזור עזה והגיע לאופקים ב-7 באוקטובר. הצבא הפלסטיני יכול ליזום מתקפות המוניים במפתחי מעבר קדמי לחלקים גדולים בישראל, עם מספר מחבלים גבוה פי עשרות מהמקרה ההוא.

התגובה הישראלית צפויה להכיל הרוגים רבות מצד הפלסטינים, אבל זה לא ימנע את הפעולות מבחינת ההנהגה הפלסטינית. התנאי המשמעותי שיפחית את הסיכון הוא שינוי ממשי במערכת הבטחון הפלסטינית וכיבוש של שליטה ישראלית טובה יותר במנגנונים הצבאיים, שלא מתאפשר כיום.

כל הנחות תום הלב לגבי תיאום ביטחוני ושיתוף פעולה, לטענת הירש, הן שגויות וקשות להגשמה.

השלכות מעשיות

הירש מציע כי המדיניות הישראלית חייבת לשקול פירוק סדיר ומקיף של מנגנוני הטרור הרשותיים, או להתכונן לכמות הרוגים ופגיעות חמורות יותר בעתיד. כמו כן מציע בדיקה יסודית והפסקת תשלומי כספים ומימון שגורמים להמשך קיומו של הצבא הטרוריסטי.

יש גם צורך להפסיק להסתמך על הגדר או מחסומים דלילים במתכונתם הנוכחית ולהעדיף פעולה ממוקדת ויעילה לריסון היכולות הטרוריסטיות שמואצות.