חוקר איראן חושף לראשונה: הנה מה שהמומחים לא מספרים לכם על המלחמה! | אלכס גרינברג

סיכום AI

סקירה כללית בשיחה עם אלכס גרינברג, חוקר איראן במכון ירושלים לביטחון ואסטרטגיה והעוסק בתחום הגרעין האיראני והאזורי, נידונו המורכבות והאתגרים הביטחוניים והאסטרטגיים של המצב באיראן ובאזור. המרכזי בדברים הוא ההבנה שתפיסות פשוטות כמו הפלת משטר באיראן או "ניצחון מלא" אינן בתחום שליטה ישראלי או אמריקאי, וכי תוכנית הגרעין האיראנית היא מערכת מורכבת וארוכת טווח שקשה לפרקה. גרינברג מדגיש את הצורך בהבנה מעמיקה של המערכת הפוליטית, הצבאית והאידיאולוגית באיראן, כמו גם הביקורת על הפרשנויות הפשטניות שברשת ובתקשורת. הטיעון המרכזי גרינברג טוען כי הפלת המשטר או החלפתו באיראן אינן תחת שליטה ישירה של ישראל או ארצות הברית. מדובר במערכת מורכבת עם מפלגה אנטי-מערבית חזקת משאבים, לרבות כלכלה, טכנולוגיה, וביטחון. תוכנית הגרעין האיראנית היא לא רק קטע טכנולוגי שניתן לנטרל במהירות – היא דורשת משאבים רבים, זמן והשפעה על מנגנונים פנימיים. לכן המאבק הישראלי-אמריקאי מכוון בעיקר לנטרול היכולת האסטרטגית ולא להפלת ממשל; החיסולים וההתקפות ממוקדים בהחלשת המערכת ולא בפיצוץ פיזי של התשתיות בלבד. גרינברג מדגיש כי האיראנים רציונליים ומנהלים את המאבק על פי יכולותיהם ומטרותיהם, גם אם מבחינת המערב יש תחושה של "משטר דתי קיצוני" הפועל על מנהגים תאוקרטיים. למעשה, מדובר ברציונליות אסטרטגית של ממשל שמשתמש באידיאולוגיה ככלי לשימור וכוח, שנהנה מתפיסת "טבעת האש" שמבוצרת בזרועות פרוקסי באזור. דוגמאות וראיות ספציפיות א. תוכנית הגרעין: גרינברג מתאר את המורכבות של תוכנית הגרעין האיראנית כולל הצורך בצנטריפוגות איכותיות, משאבים כלכליים, טכנולוגיים וגורמים לאומיים, ומעיר כי השמדת מתקנים אינה השמדה מוחלטת אלא שיבוש פונקציונלי וארוך טווח.

ב. המאבק הצבאי והמודיעיני: ניתנות דוגמאות לחיסול אברהים סולימאני, גאון צבאי שהקים מערכות פרוקסי ו"טבעת האש" סביב ישראל, וכן לתפקיד החיסולים של ישראל כנגד גורמי טרור וצבא בעיראק, סוריה ועזה. ג. הפרסונליה והפוליטיקה הפנימית: תיאור של המערכת הפוליטית באיראן, המדגישה את תפקיד המנהיג הרוחני (הרחבר) מעל הנשיא, ואת האופן שבו ההחלטות מתקבלות ביחס לא רציף כמו במערכות מערביות. ד. הפוליטיקה האזורית: מגמת קשרים הנרמזים בהסכמי אברהם, יחסיה של סעודיה עם המעצמות והמורכבות שבקואליציות באזור, כולל הסכנות והאתגרים שהן מציבות בפני ישראל. תובנות ייחודיות - המונח "מפלה או ניצחון" במלחמה עם איראן הוא מושג מורכב שלא ניתן להגדיר באופן חד-משמעי, ויש להגדיר תחילה מה זה ניצחון ומה זה הפסד. - התוכנית הגרעינית אינה רק טכנולוגיה, אלא גם מערכת חברתית פוליטית מורכבת שדורשת שיתופי פעולה מקומיים ארוכי טווח, שכלל אינם מובנים בשליטה חיצונית. - האידיאולוגיה הדתית באיראן היא לא רק אמונה אלא גם מערכת פוליטית שמטרתה לשרוד ולהשפיע. איראן היא מורכבת מדינמיקות רב-תרבויות ולא מדינה הומוגנית. - מערכת קבלת ההחלטות באיראן (וראוסיה) היא היררכית ונוקשה, מה שמקשה על שינוי מהיר בתגובה לגורמים חיצוניים, בניגוד למערכות מערביות רפורמטיביות וגמישות יותר.

- ההבנה של סין וסין-רוסיה לגבי איראן היא עניין קונקרטי ומדוייק, והן אינן פועלות כציר רשע אחיד; סין שומרת על גיוון אסטרטגי ואינה תלויה בנפט איראני. תחזיות ותנאים לשינוי גרינברג אינו מציג תחזית ברורה של נפילת המשטר האיראני בטווח הקרוב, אלא מדגיש שסביר שהמשטר יישאר לפחות עוד שנים, אם כי מוחלש. הוא מדבר על חשיבות הסבלנות ואריכות הראות במאבק, וציין כי הפלת משטר מחייבת שיתופי פעולה מקומיים שכרגע אינם גלויים. להערכתו, יש להמשיך במדיניות של ניטרול יכולת ההספקה, התקיפה וההחלשה של המערכת הגרעינית וההגנתית. גורמים כמו הפגנות עממיות רחבות היקף, התפוררות פנימית ויחסי כוחות אזוריים עשויים לשנות את המצב, אך נדרשת מודעות גבוהה לניואנסים של העניין, למערכות המכוננות את המשטר ולקיימות המשאבים. השלכות מעשיות - אין לצפות למהלך ישיר ואוטונומי מצד ישראל או המערב להפלת המשטר האיראני, אלא לשים דגש על נטרול יכולות תקיפה עיקריות, במיוחד בתחום הגרעין. - יש צורך בהתייחסות מורכבת למאבק באזורי השפעה עיקריים, כמו בעזה, בסוריה ולבנון, תוך הבנת מבנה ותפקוד הזרועות הפרוקסי. - נדרש הבנה מעמיקה של עולמות החשיבה והפוליטיקה האיראנית, כולל שפת התרבות, המנהיגות והיחסים הפנימיים. - יש לפתח מדיניות מתוחכמת המשלבת את קואליציות האזורית, ההסכמים ועל הדרך הארוכה, ולא להיתפס לפשטנות או לחשיבת בינאריות. הסתייגויות ושאלות פתוחות גרינברג מודה שהוא אינו יודע את כל הפרטים, במיוחד בתחום הטכני של התוכנית הגרעינית ומודיעין מדויק, ויש הפער בין הציבור לבין המידע הסודי שנמצא בידי רשויות הביטחון. הוא מביע ספקנות כלפי נרטיבים תקשורתיים ופרשנויות פוליטיות, שהן לעיתים מוטות.

כמו כן, יש סימנים שעדיין לא ברור כיצד מתפתחת התגובות הפנימיות באיראן, והאם תתרחש התערערות משמעותית בקרוב. נותרת שאלה פתוחה לגבי תפקוד המערכת המקומית והשפעתה על היכולת לחולל שינוי מבפנים. מסקנות מרכזיות אלכס גרינברג מדגיש את המורכבות הרבה במאבק נגד איראן: אי אפשר להסתכל על האירועים במונחים פשוטים של הפלת משטר או ניצחון ברור. האיום הגרעיני הוא ארוך טווח ומורכב מבחינה טכנולוגית ופוליטית. איראן היא מדינה עם מערכת חשובה מאד של משאבים ואידיאולוגיה, שאינה פשוט לפריצה או חלוקה. המאבק מיושם בעיקר בנטרול היעילות האסטרטגית ולא בפיצוץ פשוט של מתקנים. הבנת המערכת האיראנית, וגם האזורית הכוללת פרוקסי ושלוחות, היא חיונית לניתוח סיכויי המאבק העתידי. השיחה מדגישה גם את הסבלנות הדרושה במדיניות הביטחון, את החשיבות של נקודת מבט מורכבת ומעמיקה, ואת הצורך להמנע מראייה פשטנית או אידיאלית בניתוח אירועים ביטחוניים ואזוריים.