ההתפכחות עם ד"ר עינת וילף | היידה, פרק 55

סיכום AI

מה השתנה בחשיבה הפוליטית של עינת וילף? וילף מתארת כיצד אמונתה במחנה השלום ובתהליך אוסלו התחלפה בביקורת על הנחות היסוד של התהליך. היא זוכרת את התקווה הישראלית לסיום הסכסוך, אך מפרשת אותה בדיעבד גם כהונאה עצמית. לשיטתה, הקושי אינו רק להגיע להסכמה על גבולות, אלא נכונות להשלים עם ריבונות יהודית. אלה עמדותיה והפרשנות שהיא מציגה בראיון, ולא קביעה עצמאית של העמוד על כוונותיהם של עמים או מנהיגים. האם היא מתארת מעבר סופי משמאל לימין? לא. כשנשאלת אם זו ההתפכחות האחרונה שלה, וילף משיבה שהיא ממשיכה לבחון את המציאות מול הנחותיה, ומדגישה עובדות, ראיות וחשיבה אמפירית.

היא גם מתנגדת למסגור שלפיו המסקנה היא פשוט להמתין או להסתפק בכוח. בהמשך היא מדברת על שילוב רעיונות מן הליכוד הישן וממפא״י הישנה, ולא על אימוץ אוטומטי של אחד המחנות הקיימים. למה היא מתכוונת במונח ״פלסטיניזם״? וילף משתמשת במונח כדי לתאר אידיאולוגיה שהיא רואה כמתמקדת בשלילת ריבונות יהודית. לפי הניתוח שלה, חמאס והרשות הפלסטינית נבדלים בדרכי הפעולה, אך חולקים מטרה סופית. היא מבחינה בין המונח הזה לבין ערביות ואסלאם, שלדבריה כוללים זהות, היסטוריה ותרבות שיכולות להתקיים גם ללא שלילת מדינה יהודית. כשנשאלת על נכונות לוותר על זכות השיבה, היא מזכירה גם אנשים פלסטינים בעלי עמדה אחרת, אף שהיא מתארת אותם כחריגים. מה היא מבקשת לשנות במדיניות?

וילף מעבירה את הדגש לפליטות ולזכות השיבה, ואומרת שאין להתחיל משא ומתן לפני שסוגיות אלה מוסרות מן השולחן. היא מבקרת קניית שקט ומשיכת זמן, וכן הבנה פסיבית של ״קיר הברזל״. במקום זאת היא קוראת לפעילות מתמשכת לשחיקת האידיאולוגיה והתמיכה בה, ולמאבק מדיני ותודעתי בזירה הבינלאומית. זו הצעת המדיניות שלה; הסיכום אינו מאמץ אותה כהמלצה או מאמת את תוצאותיה האפשריות. האם היא מבטיחה שהגישה הזאת תצליח? לא. המראיין מקשה על האפשרות להביא לשינוי עמוק ומציג גם את הטענה שפתרון שתי המדינות הוא החלופה היחידה. וילף חולקת עליו, אך אומרת שהתוחלת של המדיניות שהיא מציעה גדולה מאפס ושאינה נותנת הבטחה של מאה אחוז.

היא גם מזהירה בשיחה מפני ייחוס כוונות אישיות ודאיות לנושאים ולנותנים בעבר. איך מפלגת עוז משתלבת בשינוי שהיא מתארת? בחלק הפוליטי של הראיון וילף מציגה את מפלגת עוז כמסגרת שנועדה לעצב את תפיסת החוץ והביטחון ואת החוזה החברתי בישראל, מעבר לשבלונות המחנות. היא אומרת שברצונה לבדוק אם יש ביקוש לרעיונותיה, ושלא תגיש רשימה אם לקראת מועד ההגשה תראה שאין לכך ביקוש. הדברים מתארים את עמדתה בזמן הראיון, ולא עדכון על מצב המפלגה כיום.