חיים רמון: "החיבור של ליברמן בנט ואייזנקוט עם טיבי ועבאס הוא בלתי נמנע"

סיכום AI

סקירה בריאיון, חיים רמון מנתח את המערכת הפוליטית לקראת הבחירות ואת האפשרות שבני גנץ־איזנקוט ירכיב ממשלת מיעוט שתדיח את בנימין נתניהו. טענתו המרכזית היא שהגוש המתנגד לנתניהו עשוי להשיג רוב פרלמנטרי מסוים, אך ממשלה שתקום על בסיס מפלגות יריבות, מפלגות ערביות ותלות מתמדת בהצבעות הכנסת תהיה שברירית וקצרת ימים. רמון מדגיש כי התוצאה תלויה בעיקר בהתנהגות המפלגות הערביות, במספר המנדטים של גוש נתניהו ובשאלה אם נתניהו יבחר להציע ממשלת אחדות או לזוז הצדה. לצד זאת, הוא מבקר הן את תפיסתו הביטחונית של נתניהו לפני שבעה באוקטובר והן את הניסיון האפשרי למנוע ממנו להתמודד באמצעות חקיקה אישית. - רגע מקור רלוונטי: [00:01:31]–[00:02:25] הטיעון המרכזי: רוב אפשרי אינו בהכרח ממשלה יציבה לפי רמון, אם גוש נתניהו לא יגיע ל־61 מנדטים, הגוש המתנגד לו עשוי להגיע לכ־55 מנדטים, והמפלגות הערביות עשויות להעניק למועמד הגוש תמיכה בהמלצה לנשיא ובהצבעת האמון. לשיטתו, איזנקוט לא יצטרך לנהל משא ומתן גלוי עם הרשימות הערביות; די יהיה בכך שהן יסייעו להקמת הממשלה מבחוץ. ההנחה שמחזיקה את התרחיש היא שהמפלגות המתנגדות לנתניהו יעדיפו ממשלת מיעוט על פני ממשלה נוספת בראשותו. אולם רמון עצמו סבור שממשלה כזאת תתקשה לשרוד, משום שלכל מרכיביה יהיו אינטרסים שונים, הבחירות יישארו באופק, ולמפלגות יהיה תמריץ להימנע מפשרות. - רגע מקור רלוונטי: [00:03:12]–[00:04:50], [00:19:56]–[00:22:40] הראיות והדוגמאות שעליהן נשען הניתוח הבסיס המיידי לתחזית הוא הסקרים, שלדברי רמון אינם מעניקים לגוש נתניהו 61 מנדטים.

הוא מציג את הטווח של 54–55 מנדטים כתרחיש אפשרי לגוש נתניהו, ומנגד מעריך שהגוש האנטי־נתניהו עשוי להתקרב ל־55 מנדטים. הוא גם מצביע על קולות חרדיים וימניים העלולים להתבזבז אם מפלגות קטנות לא יעברו את אחוז החסימה. רמון מביא את הממשלה שהוקמה בעבר בראשות נפתלי בנט כדוגמה לכך שממשלה בעלת הרכב אידאולוגי רחב יכולה להתקיים למרות פערים גדולים. עם זאת, הוא טוען שהממשלה האפשרית הנוכחית תהיה קשה יותר לניהול, משום שליברמן ובנט, כפי שהוא מתאר אותם, נקטו עמדות נוקשות במיוחד ביחס לחרדים, ואילו המפלגות הדמוקרטיות והערביות מחזיקות בעמדות מנוגדות בנושאים מרכזיים. במישור הביטחוני, רמון מייחס לנתניהו אחריות לתפיסה שהחמאס הוא גורם שניתן לחזק מול הרשות הפלסטינית, ומבקר את ההחלטה שלא להשתלט על רצועת עזה ולחסל את החמאס בתחילת המלחמה. מנגד, הוא מכיר בהישגים שהוא מייחס לנתניהו בהחלשת החמאס וחיזבאללה, בפעילות בסוריה ובפעולות הקשורות למבצעי הביפרים. - רגע מקור רלוונטי: [00:15:12]–[00:16:51] תובנות ייחודיות התובנה הבולטת של רמון היא שהמפלגות הערביות אינן רק שחקן צדדי, אלא עשויות להיות הגורם שמכריע אם תקום ממשלה חלופית. הוא מתאר אפשרות שבה הן יתמכו בממשלה מבחוץ כדי למנוע ממשלה בראשות נתניהו ובצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, גם בלי להצטרף אליה באופן רשמי. תובנה נוספת היא ההבחנה בין הישגים אסטרטגיים לטעויות טקטיות.

רמון סבור שנתניהו שגה בהערכת החמאס ובניהול המערכה, אך במקביל הצליח להשיג הישגים ביטחוניים לאחר מכן. בתחום הפוליטי, הוא טוען שנתניהו עלול לשלם מחיר על כך שלא סייע למפלגות ימין קטנות, ובפרט למפלגתו של אביגדור וינטר כפי שהיא מוצגת בריאיון, לעבור את אחוז החסימה. - רגע מקור רלוונטי: [00:16:51]–[00:19:42] תחזיות ותנאים שיכולים לשנות אותן רמון חוזה שממשלת מיעוט תקום אם גוש נתניהו לא יגיע ל־61 מנדטים והמפלגות הערביות יתמכו בהקמת ממשלה חלופית. הוא מעריך שממשלה כזאת לא תאריך ימים, אלא אם תצליח להתרחב באמצעות הצטרפות חלקים מהליכוד; לדבריו, הסיכוי להקדמת בחירות גדול יותר מהסיכוי לייצב את הממשלה. הוא אינו מאמין בתחילת הקדנציה בעריקה משמעותית של בנט או ליברמן לצד נתניהו, או במרד מיידי בליכוד. התנאים שעשויים להחליש את התחזית הם תוצאה חריגה בסקרים, כישלון גדול של הליכוד במספר המנדטים או בגודל הגוש, שינוי בעמדת נתניהו, או נכונות רחבה יותר של מפלגות יריבות להתפשר. - רגע מקור רלוונטי: [00:07:59]–[00:09:09], [00:24:38]–[00:25:19] המשמעויות המעשיות לפי הריאיון מבחינת נתניהו, רמון מציג שתי אפשרויות מעשיות: להציע לאיזנקוט ממשלת אחדות ברוטציה כאשר נתניהו יהיה השני, או להישאר בראש הליכוד אך לאפשר למפלגה להקים ממשלה רחבה בלעדיו. רמון אינו יודע אם מהלכים אלה יצליחו, אך רואה בהם את הקלפים המרכזיים שנותרו לנתניהו אם לא ישיג רוב עצמאי. מבחינת הגוש המתנגד לנתניהו, המסקנה המעשית היא להעדיף הכרעה בבחירות על פני חקיקה אישית שתמנע מנתניהו לכהן.

רמון מזהיר שחקיקה רטרואקטיבית נגד אדם מסוים עלולה להיתפס כאנטי־דמוקרטית, להיכשל משפטית ולהוביל את תומכיו להתלכד סביבו בבחירות הבאות. - רגע מקור רלוונטי: [00:12:51]–[00:14:07], [00:09:20]–[00:12:16] הסתייגויות ושאלות פתוחות הניתוח נשען במידה רבה על סקרים ועל הנחות לגבי התנהגות עתידית של מפלגות, ולכן אין בו ודאות לגבי חלוקת המנדטים או החלטות המפלגות הערביות. גם האפשרות שממשלה תוקם באמצעות תמיכה מבחוץ אינה מוכיחה שהיא תוכל להעביר תקציב, לקבל החלטות ביטחוניות או לשרוד הצבעות אי־אמון. בנוסף, הריאיון אינו מציג נתונים מלאים על הסקרים, את עמדותיהם המדויקות של כל חברי הכנסת או את מנגנוני התיאום האפשריים בין מפלגות יריבות. חלק מהקביעות, ובהן ההערכה שממשלה מסוימת לא תאריך ימים, הן תחזיות פוליטיות של רמון ולא עובדות שניתן להסיק בוודאות מן החומר עצמו. מסקנות מרכזיות רמון טוען שהבחירות עשויות להסתיים ללא הכרעה ברורה, כאשר המפלגות הערביות יהפכו ללשון המאזניים. גם אם יקום גוש חלופי לנתניהו, הרכבו המגוון והיעדר אמון בין מרכיביו צפויים להפוך אותו לממשלת מיעוט פגיעה. הוא מציג את המאבק סביב נתניהו כשאלה שצריכה להיות מוכרעת בקלפי, ולא באמצעות חוק אישי. במקביל, הוא רואה בנתניהו מנהיג שאחראי למחדלים אסטרטגיים חמורים, אך גם בעל הישגים ביטחוניים מאוחרים יותר—שילוב שמסביר, לדעתו, מדוע התמיכה בו עדיין אינה נעלמת.