ד״ר מרדכי קידר חושף: מה באמת קורה בעזה? | הפודקאסט של רז זאובר #83

סקירה

ניתוח תוכן וסקירת טיעון מרכזי – שיחה עם ד"ר מרדכי קידר --- 1. הטיעון המרכזי הטיעון המרכזי של ד"ר מרדכי קידר עוסק במורכבות הפלסטינית בעזה וביהודה ושומרון, ומדגיש כי המבנה החברתי והפוליטי הפלסטיני מבוסס על רבדים של חמולות (שבטיות), האחים המוסלמים (חמאס כזרם מהפכני ואנטי-ממסדי), והקונפליקטים בין כוחות אזוריים ובינלאומיים (טורקיה, קטר לעומת סעודיה והאמירויות). קידר מדגים כי לאומיות פלסטינית במובן המערבי שלה אינה קיימת בפועל, וההתנהלות הפוליטית-חברתית מבוססת על אינטרסים שבטיים, דתיים ואסטרטגיים שמתנגשים ביניהם.

בנוסף הוא מצביע על כישלון ישראלי בהבנת התהליכים החברתיים, כמו גם על הכשל לנהל קשר אפקטיבי עם חמולות פלסטיניות, דבר שמקשה על יצירת יציבות וביטחון באזור. --- 2. ארכיטקטורת הטיעון - המסגרת ההיסטורית: מזרח תיכון מבוסס שבטיות עם ניסיון כושל להחליף תרבות שבטית באידיאולוגיות דתיות ולאומיות מודרניות.

- חמאס כחלק מהאחים המוסלמים: תנועה דתית מהפכנית, אנטי-ממסדית, שפועלת כפועל יוצא של שאלת האסלאם הלאומי ולאומיות. - חמולות ככוח חברתי מרכזי: אינטרסים פרטיים-שבטיים, שמתנגשים עם ההתנהלות הלאומית/דתיונית. - כישלון המערכת הישראלית בשינוי האוריינטציה מהשולטות ברשות אל השלטות החמולתיות, חסרות חשבון בנק, מבוססות מזומנים, שפועלות לגיטימית בחברה המקומית.

- התערבויות אזוריות-בינלאומיות (טורקיה, קטר, סעודיה, אמירויות, ארה"ב) שמחזקות קואליציות מנוגדות, שיוצרות סכסוך על ההשפעה בשטח. - הצורך בלימוד הערבית הספרותית בכדי להבין את התהליכים העמוקים והמורכבים במזרח התיכון. - המורכבות בזירת יהודה ושומרון מוצגת כאזור שבו יש צורך ביצירת ממשלות מקומיות מבוססות חמולות, שמהוות אלטרנטיבה לרשות הפלסטינית הכושלת.

--- 3. תובנות מובחנות ולא-שגרתיות - ההבדל העמוק בגישה בין חמאס (אחים מוסלמים, אידיאולוגי, מהפכני) לבין חמולות (אינטרסים שבטיים כלכליים וחברתיים שמעדיפים יציבות מודולרית ולא רעש). - ההבנה שהלאומיות הפלסטינית במובן המערבי היא חוקית ברמה סימבולית בלבד, אך לא שולטת במבנה החברתי בפועל.

- חברות בהרכב המזרח תיכוני מושפעות משלושה וקטורים של כוח: שבטי, דתי ומודרניסטי, שמושכים לכיוונים מנוגדים ובעצם מפרקים כל מבנה למדינה חזקה ואחידה.

סיכום 2

- עזה כמייצגת זירה למאבקי רגליים בין קואופרטיבים אזוריים המטפחים מנגנוני כח לאומניים או שבטיים, בתוך תחרות עם השפעה אמריקנית אינטנסיבית. - פירוק הרשות הפלסטינית לטובת מודל מבוזר של ממשלים מקומיים המבוססים על חמולות הוא פתרון ריאלי יותר מהקמת מדינה פלסטינית חברתית אחת. - הכרה בכשל השיטות הישראליות הקיימות לפיקוח ומעקב, שמתבססות על מודיעין וטכנולוגיות (סיגינט והייטק) בזמן שהכוח האמתי הוא ביומינט המסורתי של חמולות, ושישראל לא יודעת להתמודד נכון איתם.

--- 4. נושאים עיקריים ותמיכותיהם א. המצב הביטחוני והצבאי בעזה - צה"ל שולט בשטח "הקו הצהוב" שאמור להיות בסיס לשליטה טקטית.

- חמאס מגייס במהירות לוחמים צעירים ומכשיר אותם לאמצעים צבאיים בסיסיים בזמן קצר מאוד – מה שמאפשר להם לשחזר כוח צבאי גם לאחר הפגיעות הקשות. - ישראל לא הצליחה לנטרל את חמאס או למנוע את חזרתו לשלטון דרך מאבק אמיתי בחמולות. ב.

המבנה החברתי והפוליטי הפלסטיני - חמולות שולטות באזורים רבים, ומתפקדות כשלטון מקומי בשטחי יהודה ושומרון. - חמאס הוא ארגון אידיאולוגי-דתי עם אופי מהפכני, בעוד החמולות הן גופים שבטיים עם אינטרסים מצומצמים יותר. - רשות הפלסטינית נחשבת בעייתית ונתמכת על ידי שחיתות ואינטרסים פנימיים, המרחיקים את הציבור ממנה.

ג. ההשפעה האזורית והבינלאומית - טורקיה וקטר תומכות בחמאס ומייצגות כוח מוסלמי-אידיאולוגי, שהמטרה שלו בעצם היא להחזיר את האימפריה העות’מאנית או להשיג השפעה באזור. - סעודיה ואמירויות חולקות עמדה נגד חמאס ומנסות לקדם מסגרת חברתית יציבה ומתונה יותר, שמונעת השתלטות של האחים המוסלמים.

- אמריקה פועלת באמצעים צבאיים ודיפלומטיים, עם דגש למנוע הפיכה דרמטית במזרח התיכון כמו שחוותה עיראק ואפגניסטן.

סיכום 3

ד. הבעייתיות של החברה והתרבות הערבית-פלסטינית - החברה הערבית-פלסטינית נשלטת על ידי מסורות שבטיות שמחזיקות את המבנה החברתי אטום לשינויים מודרניים או לאומיים. - נישואין בתוך החמולה הם נוהג שכיח, עם סיכונים גנטיים גבוהים.

- המציאות של נישואין מאורגנים ו"זוג' בדל" הופכת את הקשרים החברתיים ליותר סגורים ומופרדים, מה שמקשה על יצירת גישות לאומיות או דמוקרטיות אמיתיות. --- 5. תחזיות, אותות להיחלשות ותחומי זמן - אם ישראל תמשיך להזניח את עבודתה מול החמולות המקומיות ולתמוך רק בשלטון הפלסטיני המרכזי שמכהן כרשות, חמאס ימשיך להתחזק והחוסר יציבות בעזה יחריף.

- הציר הטורקי-קטרי יתעצם ויכניס עוד סיוע צבאי ו"הומניטרי" לעזה, מה שעלול להוביל להסלמה צבאית ואף לקרע פנימי בין שתי הקואליציות באזור. - סעודיה והאמירויות ינסו להדיח את חמאס באזור ולהקים מבנה חברתי-פוליטי חדש המבוסס על חמולות ופחות על אידיאולוגיה. - כישלונות בתחום ה"יומינט" (מודיעין אנושי) מצביעים על סיכון לאיבוד שליטה ביטחונית בטווח הבינוני-ארוך (שנים ספורות).

- התרחיש שבו האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון תהפוך למתפרקת למדינות-עירוניות תחת חמולות הוא תהליך אפשרי בטווח העשור הקרוב. - סימנים להיחלשות התחזיות: חזרה לממשל לאומי פלסטיני יציב תחת הרשות או חמאס, שינוי פוליטי אזורי משמעותי בטורקיה או סעודיה, מהלכים טרנספורמטיביים ישראליים לשיפור ניהול הקשר עם חמולות. --- 6.

השלכות אסטרטגיות לישראל ולקהילות יהודיות - ישראל חייבת לשנות את האוריינטציה המדינית והמודיעינית שלה ולפתח מערכות ייחודיות שמתאימות לעבודה מול חמולות ולא רק מול מוסדות רשמיים. - עליה לבחון יצירת ממשלים מקומיים ביהודה ושומרון, המושתתים על חמולות, במסגרת של פדרציה או מטריה כללית, כמנגנון למנוע השתלטות מפלגתית קיצונית. - ישראל צריכה להיערך לגל התערבויות אזוריות (במיוחד טורקיה וקטר) בעזה שעלולות לשנות את מאזן הכוחות ושולי הביטחון.

- לימוד הערבית הספרותית מהווה כלי מרכזי להרכבת תמונת מצב אמיתית ולהבנת התהליכים הפנימיים במזרח התיכון.

סיכום 4

- לקהילה היהודית בעולם מומלץ לעקוב אחרי המפנים המורכבים במערכת השבטית והדינית בארצות הערביות ולהבין את ההבדלים המהותיים בין האסלאם הממלכתי בסעודיה לבין האסלאם המהפכני של האחים המוסלמים. --- 7. שאלות פתוחות והסברים חלופיים - עד כמה ניתן להניח שהמערכת החברתית השבטית היא המנטרה הבלעדית להבנת החברה הפלסטינית והאם קיימים זרמים או קבוצות עם אידיאולוגיות לאומיות חזקות יותר מחוץ למסגרת החמולתית?

- האם קיימים ניסיונות אפקטיביים לאיחוד בין החמולות לבין הממסד הלאומי הפלסטיני, וכיצד הם יכולים להשפיע על הדינמיקה הפוליטית? - מהי השליטה האמיתית וההיקף של התערבות הכוחות האזוריים (טורקיה, סעודיה, קטר) במרחב המקומי, והאם יש יכולת להשפעה ישירה על מאזן הכוחות? - מה משמעות שינוי מדיניות ישראלית בשטח (למשל בהקמת ממשלים מבוזרים ביהודה ושומרון) בהקשר המשפטי הבינלאומי והתגובות הפלסטיניות והבינלאומיות?

- כיצד יתפתח הקונפליקט בין חמאס לחמולות ומה יכולות להיות ההשלכות הביטחוניות על ישראל? --- 8. סיכום מחקרי ותמצית מעשית ד"ר מרדכי קידר מפנה זרקור מעניין וחשוב על מורכבות התהליכים במזרח התיכון, המחברת בין ההיסטוריה החברתית-שבטית לעובדות הלוחמות האזוריות והבינלאומיות של מזרח התיכון וסכסוך ישראל-פלסטינים.

הוא מבליט את הכישלון הישראלי בהתאמת המדיניות למבנה החברתי בפועל, ואת התחרות המורכבת בין קבוצות פלסטיניות וחיצוניות שמעצבות את המרחב. עבודה מול חמולות ומודלים פדרליים מבוזרים היא אפשרות ריאלית לשיפור היציבות, בעוד שהמשך ההפרדה בין תהליכים דתיים, שבטיים ומודרניים ממשיכה לייצר משברים. משמעותי כי להמשך הטיפול המדיני והביטחוני באזור חייבת להיגזר הבנה חברתית-תרבותית עמוקה, שכוללת לימוד ערבית והכרה בתהליכים ההיסטוריים, החברתיים והפוליטיים של השטח.

בהתאם לכך, מנסחי מדיניות ישראלית ומדיניות אזורית צריכים לשקול יציאה מאסטרטגיות המבוססות אך ורק על מדדים טכנולוגיים ומודיעיניים קונבנציונליים ולעבור לעבודת שטח רב-ממדית ומורכבת יותר. ---