קרב כרכמיש - הקרב ששינה את ההיסטוריה פרק 3 בסדרה - הקרב על המזרח התיכון הקדום בין בבל למצרים

סקירה

סקירה כללית השיחה היא עם פרופסור דניאל קן מאוניברסיטת חיפה, החוקרת את המאבק הגאופוליטי בעולם העתיק בין אשור, בבל ומצרים, ובהקשר לכך את גורל ממלכת יהודה, עם דגש על ימי המלך יושיהו. הפרופסור מציג ניתוח היסטורי וארכיאולוגי המבוסס על טקסטים מקראיים, כתובות חיצוניות ועל מחקרים חדשים, ומדגיש כי יושיהו ושאר מלכי יהודה נאלצו לבחור בין שתי מעצמות גדולות, אשור ובבל מול מצרים, וכי לבחירה הזו היו השלכות כבדות, כולל אובדן רוחבי והנפילות הטראגיות בממלכה.

טיעון מרכזי הטיעון המרכזי הוא שיושיהו, מלך יהודה האחרון שזכור מהמאה השביעית לפני הספירה, נאלץ לקחת צד במאבק בין המעצמות אשור, בבל ומצרים, מהלך שהוביל למותו בקרב במגידו ולהידרדרות מצב יהודה. הבחירה בצד הלא נכון, כפי שקורה למלכים עוד לפניו ואחריו, מביאה לתוצאות דרמטיות – חורבן, הפיכה ופגיעה קשה בממלכה.

הכוחות במרחב היו דינמיים – לאחר נפילת אשור, מצרים ניסתה להיכנס לשטח שנשלט קודם לכן על ידי אשור, ומאבק בשטח זה נעשה סביב נקודות אסטרטגיות כמו קרקמיש ונהר הפרט. יהודה, תחת יושיהו ובניו, מנסה למנוע את השליטה המצרית והתפשטות בבלית, אך נכשלת.

עדויות ודוגמאות מקורות העיקריים לניתוח הם: טקסטים מקראיים, בעיקר מספרי מלכים, דברי הימים, ירמיהו ויחזקאל, המתארים את גורל המלכים יושיהו, יואחז ויויכים (יויקים), ומאבקי הכוחות באזור. כתובות מחוץ למקרא והכרוניקות הבבליות, שלעיתים מאפשרות להשלים פרטים חסרים או לעדן את הכרונולוגיה.

סיכום 2

מחקר ארכיאולוגי בקרקמיש, שם נמצאו ממצאים מצריים רבים (חותמות, טבעות, מגן של חייל יווני ששירת עם המצרים) התומכים בנוכחות מצרית בפועל בשטח. עדויות על קרבות גדולים באזור נהר הפרט ומאבקים בין הבבלים והמצרים, כולל תיעוד ממלכויות אשור, בבל ומצרים.

ניתוח התאולוגיה המקראית שמראה כיצד עובדות היסטוריות מעובדות בכלים תאולוגיים, כגון הסבר מות יושיהו דרך נבואות אלוהיות באמצעות מלך מצרים. תובנות מובחנות המרצה מציג כמה נקודות לא שגרתיות: שינוי שמות המלכים היה סימן להכרה במציאות פוליטית חדשה, ולעיתים לסימון של ויתורים טריטוריאליים ומדיניים, כמו השינוי מיואקיים ליהויקים על ידי פרעה נכו.

יהודה צלחה להחזיק חלק מהטריטוריות לשלב מסוים, אך כשלון בניהול מדיני ולחימה במאבק בין המעצמות גרם לקריסה. במקרא, במיוחד בספר ירמיהו, ביצועי המלכים מתוארים במונחים תאולוגיים שמשקפים אירועים פוליטיים היסטוריים משמעותיים.

קיים קושי מדעי לקבוע מה המקור הטקסטואלי המדויק של נבואות שונות במקרא, עם גרסאות משתנות שמדגישות נרטיבים היסטוריים-תאולוגיים שונים. המעבר השלטוני באזורי סוריה וארץ ישראל היה סבוך ולא שקט, וכלל מאבקי שליטה בין אשור, מצרים ובבל.

סיכום 3

תחזיות ותנאים לפי הפרופסור, הניצחון בבבל ובהדחת המצרים והאשורים מהאזור היה נקודת מפנה דרמטית, שהובילה לחרבת ממלכת יהודה כעבור שנים ספורות. הנוסח ההיסטורי מקרב קרקמיש ועד נפילת ירושלים נשען על קו זמן ספציפי של כ-609-586 לפנה"ס.

אם המצרים היו מצליחים להתאושש מהר ולהחזיר את פרסונם לתמונה, התמונה הגאופוליטית היתה עשויה להשתנות, אך כרגע נראה שהכוחות היו בשוויון עד שנבוכדנצר הנציח את שליטתו באזור. השלכות מעשיות הדיון מספק בסיס להבנת סיבתיות ההיסטורית של נפילת ממלכת יהודה על רקע המאבק בין המדינות הגדולות באזור, ומבהיר מדוע הבחירות המדיניות של המלכים היו קריטיות להמשך קיום המדינה.

הידע עוזר להבין שינויים פוליטיים גם במקומות ואירועים אחרים על בסיס דינמיקה של מערכות עוצמה. הוא גם ממחיש את המורכבות שבהיסטוריה העתיקה בשל השפעות גאופוליטיות מקומיות ובינלאומיות.

הסתייגויות ושאלות פתוחות הפרופסור מודה שקיימת אי ודאות לגבי פירושים מדויקים של הטקסטים המקראיים וההיסטוריים, וכי מחלות מחקריות בנושא זה עדיין פתוחות. איננו יודעים בוודאות על מעורבות יהודה בקרבות מסוימים או על המארג המדויק של השלטון והמעמדות הפוליטיים ביהודה ובאזור.

סיכום 4

כמו כן, קיימת מחלוקת בין חוקרים על אודות הסדר הכרונולוגי של הטקסטים והאם תרגומי הפרשנות של ירמיהו מאוחרים יותר משבשים את ההבנה המקורית. נקודות מפתח לסיכום יושיהו ומלכי יהודה האחרים ניצבו בפני דילמה קשה בבחירת צד במאבק בין אשור, בבל ומצרים, והבחירה השפיעה משמעותית על גורלם.

המאבק על השליטה בשטחיו של אשור שנפלו הביא להתערבות מצרית בניסיון לשלוט בסוריה וארץ ישראל, והוביל לקרב מכריע בקרקמיש ולתוצאות הדרמטיות ליהודה. הניתוח כולל שילוב של מקרא, כרוניקות בבליות וארכיאולוגיה, ומראה את דינמיקת השלטון ואת ההשלכות על המלוכה בירושלים.

שינוי שמות המלכים מסמל ויתורים מדיניים וכרהיטים של תהליכים פוליטיים. אירועים אלו מובילים להבנת הסיבות לחרבן הממלכה בסוף המאה השביעית לפנה"ס, אך עדיין קיימת חוסר ודאות במחקר לגבי כמה פרטים ומסמכי המקור.