הקונסול הצבאי במוסקבה אפרים מיכאלי דורש: "להעיף את בריטניה וצרפת ממועצת הביטחון"

סקירה

השיחה עוסקת במלחמת רוסיה–אוקראינה כחלק ממאבק עולמי רחב יותר בין ארצות הברית, רוסיה, סין ואיראן. הטענה המרכזית של הפרשן היא שהמלחמה אינה רק סכסוך טריטוריאלי, אלא מאיצה שינוי בסדר העולמי, בבריתות, בנתיבי האנרגיה ובשרשראות האספקה.

לפי הפרשן, טראמפ מנסה לקרב את רוסיה לארצות הברית ולהרחיקה מסין, בין היתר באמצעות הקלות בסנקציות ואפשרות לייצוא רוסי של נפט וגז למערב. במקביל, רוסיה, סין ואיראן מעמיקות את שיתוף הפעולה ביניהן, ולכן קשה להניח שמוסקבה תחליף במהירות את השותפות עם בייג׳ינג בברית עם וושינגטון.

רגע מקור רלוונטי: [00:01:00]–[00:01:48]

הטיעון המרכזי וההיגיון הסיבתי

הטיעון בנוי כך: המלחמה באוקראינה מתמשכת הרבה מעבר לתכנון הרוסי המקורי, ולכן היא שוחקת את הצדדים ומערערת את המערכות הכלכליות והביטחוניות שסביבם. השחיקה הזאת פוגעת באנרגיה, במזון, בסחר הימי ובתשתיות, ומאלצת את המעצמות לחפש הסדרים חדשים.

בתוך המציאות הזאת, טראמפ מוצג כמי שמנסה להשתמש במשאבי האנרגיה של רוסיה כדי לייצב את השווקים ולצמצם את התלות במקורות אחרים. מנגד, רוסיה נהנית כבר מקשרים עמוקים עם סין ועם איראן, ולכן התמריץ שלה להצטרף ליוזמה אמריקאית מוגבל.

מכאן מגיעה המסקנה האפשרית של הפרשן: העולם עשוי לעבור ממבנה מערבי שבו ארצות הברית ואירופה מובילות, למבנה רב־מוקדי שבו רוסיה, סין, איראן ומדינות נוספות דורשות השפעה מוסדית ופוליטית גדולה יותר. רגע מקור רלוונטי: [00:10:37]–[00:12:59]

הראיות והדוגמאות שהוצגו

הפרשן מצביע על שיתוף פעולה גובר בין רוסיה לסין: רוסיה מספקת לסין נפט וגז, ואילו סין מספקת לרוסיה מוצרים, ציוד ויכולת ייצור. הוא טוען גם להתבססות של אוכלוסייה ופעילות כלכלית סינית בשטחי סיביר והמזרח הרחוק, אך הנתונים והניסוח בשיחה אינם מספיק ברורים כדי לאמת את היקף התופעה.

דוגמה צבאית מרכזית היא המעבר למלחמת רחפנים. השיחה מתארת ייצור רוסי בהיקף של מאות אלפי רחפנים ביום, שימוש בטכנולוגיות איראניות וטורקיות, ותקיפות של תשתיות חשמל, מים, תקשורת, מחסנים ומרכזי לוגיסטיקה.

בנוסף נטען כי הלחימה בים השחור פגעה בביטוח הספנות ובייצוא החיטה, ולכן תרמה לעליית מחירי המזון בעולם. הפרשן מזכיר גם את איראן כמרכיב חשוב במערכת: רוסיה מספקת לה טכנולוגיות וטילים, ואיראן מספקת לרוסיה רחפנים.

בהמשך נטען כי ביקור שר החוץ הרוסי באיראן עשוי להיות חלק מתיאום רחב יותר מול ניסיונות אמריקאיים לשנות את יחסי הכוחות באזור. רגע מקור רלוונטי: [00:03:44]–[00:06:30] רגע מקור רלוונטי: [00:07:34]–[00:10:22]

תובנות ייחודיות שאינן מובנות מאליהן

התובנה הבולטת היא שמלחמות מודרניות מתנהלות לא רק באמצעות טנקים, ארטילריה וטילים, אלא באמצעות פגיעה שיטתית בתשתיות ובמערכות אספקה. רחפנים זולים יחסית, מודיעין מדויק ותקיפות על מתקני אנרגיה יכולים להשפיע על מדינה שלמה גם בלי הכרעה צבאית מהירה בחזית.

תובנה נוספת היא שהים השחור מוצג כצומת המחבר בין מלחמה, מזון וסחר עולמי. כאשר נתיבי הספנות, הנמלים והביטוח נפגעים, ההשפעה אינה נשארת בגבולות רוסיה ואוקראינה אלא עוברת למחירי חיטה, לדלק ולשרשראות אספקה באירופה ובעולם.

הפרשן גם מדגיש שסין אינה בהכרח מרוויחה מכל התפתחות במלחמה. פגיעה בנתיבי הייצוא לאירופה ובביקוש העולמי עלולה לפגוע בהכנסות הסיניות, ולכן בייג׳ינג עשויה לתמוך בהסדרה — לא רק מטעמים מדיניים, אלא גם משיקולים כלכליים.

רגע מקור רלוונטי: [00:14:36]–[00:15:06]

תחזיות ותנאים שישפיעו עליהן

התחזית הרחבה היא להיווצרות סדר עולמי חדש, אולי באמצעות שינוי במועצת הביטחון או בהסדרים המוסדיים שנבנו לאחר מלחמת העולם השנייה. הפרשן מציע אפשרות לשיתוף פעולה שבו יהיו מעורבות ארצות הברית, רוסיה, סין, הודו, ברזיל ומדינות נוספות, אך אינו מציג מתווה מפורט או לוח זמנים ברור.

תחזית מעשית יותר היא שטראמפ ינסה לקשור בין סיום או הקפאת המלחמה באוקראינה לבין הסדרי אנרגיה מול רוסיה. התחזית תיחלש אם רוסיה תעדיף להעמיק את תלותה בסין, אם ארצות הברית לא תסכים להקלות משמעותיות בסנקציות, או אם הלחימה תמשיך להתרחב במקום להיעצר.

גם ההערכה לגבי שינוי בנתיבי הסחר תלויה במצב בים השחור וביכולת לפתח מסלולים חלופיים דרך הצפון, הארקטי או האוקיינוס השקט. אם נתיבי הים הקיימים יחזרו לפעול באופן יציב, הדחיפות של חלופות אלה עשויה להצטמצם.

רגע מקור רלוונטי: [00:16:29]–[00:17:13]

המשמעויות המעשיות

המשמעות המעשית הראשונה היא שיש לבחון את המלחמה גם דרך מחירי האנרגיה, המזון והביטוח הימי, ולא רק דרך תנועת הכוחות בחזית. פגיעה בנמלים, באספקת חשמל או בנתיבי שיט עלולה להשפיע על כלכלות רחוקות מהלחימה.

המשמעות השנייה היא שהרחפנים והתקיפות על תשתיות נעשו רכיב מרכזי בתכנון צבאי. לפי השיחה, מדינות צריכות להתייחס להגנת מתקני אנרגיה, מרכזי תקשורת, מחסנים ונתיבי אספקה כאל חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי.

לבסוף, השיחה מציעה לעקוב אחר שלושה סימנים: שינויים בסנקציות על רוסיה, הסכמים בתחום הנפט והגז, והעמקת התיאום בין רוסיה, סין ואיראן. אלה עשויים להבהיר אם מדובר במיקוח זמני או בשינוי קבוע במבנה הבריתות.