האם הדב הרוסי חזר עם רחפנים חדשים ? אלי בר-און על שדה מערכה החדש

סקירה

בשיחה עם האנליסט הצבאי אלי בראון נדונה השתנותה של המלחמה המודרנית, בעיקר בעקבות השימוש הנרחב ברחפנים, בחימושים מדויקים, בלוויינים וברובוטיקה. הטענה המרכזית היא שעליונות אווירית אינה תלויה עוד רק במטוסי קרב יקרים, אלא ביכולת להפעיל כמויות גדולות של מערכות זולות, מדויקות וקשות לשיבוש.

בראון מציג את מלחמת רוסיה–אוקראינה כמקרה מבחן: רוסיה שיפרה את דיוק התקיפות ואת עמידות הרחפנים שלה, ואוקראינה פיתחה מערכי יירוט, רחפנים תוקפים ורחפנים נגד רחפנים. לדבריו, השינוי הזה מערער את סדרי העדיפויות המסורתיים של צבאות ומחייב השקעה מואצת בהגנה זולה ורב־שכבתית.

רגע מקור רלוונטי: [00:21:15] – בראון מסכם כי הרחפן הפך ל״מלך שדה הקרב״.

הטיעון המרכזי: עליונות אווירית באמצעות מערכות זולות

ההיגיון של בראון מתחיל בהגדרה רחבה של עליונות אווירית: היכולת להגן על המרחב העצמי, למנוע חדירה, ולפגוע במטרות בעומק שטח האויב. לטענתו, במלחמה באוקראינה נוצר תחילה מאזן אווירי יחסי, אך לאחרונה רוסיה השיגה יתרון באמצעות רחפנים ולא באמצעות הפעלה חופשית של מטוסי הקרב שלה.

הסיבה לכך היא שילוב של כמות, דיוק, מהירות ועמידות בפני לוחמה אלקטרונית. רחפן חד־כיווני אינו צריך לשוב לבסיס, עלותו נמוכה יחסית, ואפשר לייצר אותו במספרים גדולים.

לכן, גם אם חלק מהמערכות מיורטות, מתקפה רחבת־היקף עלולה לשחוק את מערכי ההגנה וליצור יתרון מצטבר. רגע מקור רלוונטי: [00:01:21] – בראון מציג את השליטה האווירית כמרכיב החשוב ביותר במלחמה המודרנית.

רגע מקור רלוונטי: [00:17:34] – הוא קושר בין רחפנים לבין השגת שליטה במרחב האווירי של האויב.

הראיות והדוגמאות שהוצגו

הדוגמה המרכזית היא שיפור הדיוק הרוסי בתקיפות נגד גשרים ותשתיות באוקראינה. בראון משווה בין ניסיונות קודמים לפגוע בגשרים, שנכשלו פעמים רבות, לבין תקיפות עדכניות שלטענתו מדויקות בהרבה. הוא מייחס את השיפור לשילוב של השוואת תמונה, מערכות ניווט אינרציאליות, תקשורת עמידה יותר לשיבוש ותחנות ממסר בתוך שטח האויב.

לפי הנתונים שהוצגו בשיחה, רוסיה שיגרה בחודש אחד קרוב ל־60 אלף רחפנים מונעי מדחף, ואוקראינה טענה שיירטה כ־94% מהם. בראון מטיל ספק בשיעור זה ומעריך שהיירוט בפועל נמוך יותר, במיוחד מול הדגמים הסילוניים החדשים. הוא טוען שרחפנים אלה מהירים יותר, מסוגלים לשאת מטען כבד יותר, וקשים יותר ליירוט באמצעות מערכות הגנה יקרות.

הדיון הזכיר גם טילים בליסטיים מדגם איסקנדר, רחפנים סילוניים, מערכות תקשורת חסינות לשיבוש, ניווט באמצעות השוואת תמונה, רחפנים נגד רחפנים, לייזרים ומערכות לווייניות. לצד זאת הוצגו אוקראינה וסין כמובילות בפיתוח רובוטים קרקעיים ואוויריים, ובפרט בשילוב רובוטים עם משימות תקיפה ותצפית. רגע מקור רלוונטי: [00:05:50] – מוצג הנתון על קרוב ל־60 אלף רחפנים רוסיים בחודש.

רגע מקור רלוונטי: [00:13:52] – מוסבר המעבר מניווט המבוסס על מערכת לוויינית להשוואת תמונה וניווט אינרציאלי. רגע מקור רלוונטי: [00:37:45] – נדונות מערכות רחפן נגד רחפן.

תובנות ייחודיות

התובנה הבולטת היא שהמאזן הצבאי מושפע לא רק מאיכותה של מערכת בודדת, אלא גם מיחס העלות בין התוקף למגן. אם רחפן עולה מעט יחסית וטיל היירוט יקר בהרבה, הגנה המבוססת בעיקר על טילים עלולה להפוך לבלתי־בת־קיימא מול מתקפות המוניות.

בראון מדגיש גם את קיצור זמן ההתראה. רחפן סילוני מהיר יותר מרחפן מונע מדחף, ולכן מרווח הזמן לגילוי, להחלטה וליירוט מצטמצם באופן חד.

מכאן נובעת חשיבותן של מערכות אוטונומיות, חיישנים מתקדמים, רחפני יירוט ולייזרים — ולא רק של טילי הגנה מסורתיים. תובנה נוספת היא שהטכנולוגיה מפחיתה את יתרון הגודל והמורכבות של מדינות מתקדמות.

רכיבים מסחריים, ייצור מבוזר וידע שניתן להעביר בין מדינות וארגונים מאפשרים גם לגורמים פחות מתקדמים לבנות יכולת תקיפה משמעותית.

תחזיות ותנאים

בראון צופה שבתוך כשנתיים הרובוטיקה תהפוך למרכיב מרכזי עוד יותר במלחמה, לצד המשך התפשטות הרחפנים לצבאות היבשה, חיל הים וחילות האוויר. הוא מעריך שרחפנים סילוניים ימשיכו להשתפר בטווח וביכולת נשיאת המטען, ושמערכות רחפן נגד רחפן יהפכו לחלק קבוע ממערכי ההגנה. הוא גם צופה התרחבות של מערכות לייזר יבשתיות ואוויריות, וכן מעבר למטוסים ורחפנים מאוישים־מרחוק או בלתי־מאוישים.

עם זאת, התחזיות תלויות ביכולת לייצר מנועים, חיישנים ומערכות בקרה בכמויות גדולות, וביכולת של המגינים להוזיל את היירוט. הן ייחלשו אם אמצעי נגד אלקטרוניים, חיישנים חדשים או מגבלות ייצור יפחיתו את יעילות הרחפנים. בתחום החלל, בראון מעריך שהגנה על לוויינים והשמדת לווייני אויב יהפכו לרכיב חשוב בעימותים עתידיים.

הוא מציין שהסתמכות על רשתות לווייניות מסחריות יוצרת גם יתרון תקשורתי וגם נקודת תורפה אסטרטגית. רגע מקור רלוונטי: [00:28:20] – מוצגת התחזית להתקדמות מהירה ברובוטיקה בתוך כשנתיים. רגע מקור רלוונטי: [00:47:36] – נדונה חשיבותה העתידית של לוחמת חלל נגד לוויינים.

השלכות מעשיות

ההשלכה הישירה לצבאות, כפי שהוצגה בשיחה, היא הצורך להשקיע לא רק בפלטפורמות גדולות ויקרות אלא גם בכמויות גדולות של רחפנים, אמצעי תצפית, מערכות ניווט עמידות לשיבוש ומערכות יירוט זולות. בראון מצביע במיוחד על לייזרים ועל רחפני יירוט כפתרונות שנועדו להתמודד עם פערי העלות בין התקפה להגנה.

לדבריו, גם יחידות קטנות וחיילים בודדים יפעלו לצד רחפנים, בעוד שפלטפורמות כבדות כמו טנקים, ספינות ומטוסי קרב יידרשו לפעול תחת איום מתמיד של תצפית ותקיפה זולה. המשמעות אינה היעלמות מיידית של הטנקים או המטוסים, אלא שינוי בתנאים שבהם ניתן להשתמש בהם בבטחה.

בהקשר הישראלי, בראון טוען שצריך להיערך להעברת ידע וטכנולוגיה רוסיים לאיראן ולפתח שכבות הגנה שאינן נשענות רק על מערכות טילים קיימות. הוא מזכיר הגנה בלייזר, רחפנים נגד רחפנים ולוחמה אלקטרונית, אך אינו מציג תכנית יישום מפורטת או הערכת עלויות.

רגע מקור רלוונטי: [00:33:03] – בראון מזהיר שיכולות רוסיות עשויות להגיע לאיראן. רגע מקור רלוונטי: [00:35:01] – מוצגת ההשקעה בלייזרים כתגובה לפערי העלות.