לשעבר קצין CIA: התוכנית הגדולה של פוטין אחרי אוקראינה

סקירה

סקירה לשעבר קצין ה-CIA Sean טוען שארגוני המודיעין הרוסיים מסוכנים לא מפני שהם תמיד מקצועיים, אלא מפני שהם משלבים משאבים ותפוצה מבצעית משמעותיים עם שחיתות, פיקוח חלש, אדישות מוסרית ונכונות לקחת סיכונים קיצוניים. בראיון ב-The Jordan Harbinger Show הוא מחבר ריגול, חבלה, דיסאינפורמציה, התנקשות, מעקב והתאמה צבאית לתבנית רחבה של עימות היברדית.

הדאגה המעשית היא שממשלות מערביות עלולות לזלזל בשירותים הרוסים אחרי כישלונות גלויים, תוך שהן מתעלמות מיכולתם ללמוד, להתחדש ולנצל חברות פתוחות. Sean מגדיר את המלחמה המידעית והתקפות על תשתיות קריטיות כאיומים חמורים במיוחד, לצד האפשרות של לחץ צבאי מחודש נגד מדינות הבלטיות אחרי הפסקת אש באוקראינה.

עיקר הטיעון: יכולת ופונקציונליות לקויים יכולות להתקיים ביחד שרשרת הסיבתיות של Sean היא שמערכת אוטוריטרית מבטלת חבות, מאפשרת לקצינים לשקר כלפי מעלה, לגנוב משאבים ולהימנע מעונש על מבצעים כושלים. זה יוצר אי-מקצועיות, אך גם מסיר מגבלות מוסדיות שממנעו בדרך כלל פעולות פזיזות.

לכן המערכת יכולה להפיק גם שגיאות אבסורד וגם מבצעים מסוכנים.

סיכום 2

הוא טוען שארגוני המודיעין הרוסיים נותרו מרשימים כי המדינה ממשיכה להזינם בכסף, סמכות, כוח אדם והגנה פוליטית. השירותים אינם חייבים לזכות בכל מבצע: קמפיין גיוס כושל או ניסיון חבלה רשלני עדיין עלולים להסיח, להפחיד, לפגוע בתשתיות או לחשוף חולשות בהגנות המערביות.

חלק שני של הטיעון נוגע לעולם התפיסות האסטרטגיות של רוסיה. לפי Sean, פוטין והשירותים הביטחוניים רואים בארצות הברית ובדמוקרטיות המערביות אויבים מתמשכים, וההתמוטטות של ברית המועצות נותרה טענה מרכזית.

הפעולות הרוסיות לא מכוונות רק לממשלות או לבחירות ספציפיות אלא לאמינות המוסדות הדמוקרטיים עצמם. דוגמאות ועדויות מתוך הראיון דיון על "תסמונת הוואנה" ממחיש את רמת הראיות של Sean: הוא מוצא מעורבות רוסית סבירה בגלל שחברים מוערכים חוו אירועים רפואיים ממטלים ולא מוסברים, ומכיוון שהוא מצטט היסטוריה של פעילות מיקרוגל ורדיו-תדר בסמוך למתקני ארה"ב.

עם זאת, הוא מודה שהאירועים טופלו גרוע, ראיות אבדו, חלק טענו לטובתן, והוא לא הכליל את הנושא בספרו מחוסר עובדות שניתן לצטט.

סיכום 3

הראיון מביא דוגמאות רבות לפעילות מודיעינית רוסית ולחוּל מוסדי: מלחמת מידע (בינה מלאכותית, בוטים ו"פעולות פעילות"), פריצות סייבר (כולל הפריצה לשרתי הדמוקרטים ב-2016 עם מעורבות GRU ו-FSB), המכלית Yantar ויחידת המודיעין התת-מימית GUGI במפות תשתיות תת-ימיות, יחידת GRU 29155 בפעולות חבלה ובהתנקשות כולל ניסיון הרעלת סרגיי סקריפל בנוביצ'וק, רשתות סוכנים ארוכות טווח, וגיוס אנשים פגיעים למשימות חבלה מתכלות. תובנות ייחודיות הטענה המובהקת היא ששחיתות אינה רק חולשה אלא גם מקור לסכנה: קצינים שיכולים לגנוב, לזייף דוחות ולהתעלם מנורמות דיפלומטיות יהיו מוכנים יותר לנסות מבצעים ששירות מקצועי היה דוחה.

השחיתות גם יוצרת הזדמנויות גיוס: קצינים מוכשרים שמושפלים או מודחים עלולים להפוך למבולבלים יקרי ערך. סיפור "Kitchen Boy" ממחיש זאת: קצין SVR מוכשר שהתנגד לשחיתות הושפל ונשלח לנקות מטבח; שנים מאוחר יותר סיפק מידע יקר ל-CIA.

לפי Sean הכישלון של השירות לתגמל יושרה תרם לפגיעותו. תחזיות, אופקי זמן ותנאים התחזית הבולטת היא שרוסיה עלולה להיות מסוגלת לפעול נגד מדינות הבלטיות בתוך כ-שנה עד שנתיים אחרי הפסקת אש באוקראינה, אולי באמצעות מבצע מוגבל או כיבוש אדמות קטן לבחינת תגובת נאט"ו.

הוא מזהיר גם מפני משבר סייבר או תשתיות בקנה מידה של "9/11" למערכות קריטיות: רשתות חשמל, מים, כבלים תת-ימיים, לוויינים ו-GPS.

סיכום 4

הראיון מדגיש גם התאמה רוסית אחרי הכשלונות הראשוניים באוקראינה: לפי Sean רוסיה משפרת יכולות רחפנים ולוחמה אלקטרונית; הוא טוען ייצור גדול של רחפנים, אך מספרים אלה דורשים אימות עצמאי. השלכות מעשיות עבור יחידים: להתייחס לקרבת רגשית בלתי צפויה, הצעות כלכליות בלתי שגרתיות, בקשות לצילומים או לחץ כבידה כטקטיקות מודיעין/השפעה ולדווח ל-FBI או לרשות הביטחונית הרלוונטית.

עבור מוסדות: לחזק הגנת תשתיות, שיתופי מודיעין בנאט"ו, שיפור אוריינות מדיה ותגובה מאמינה לפעולות חבלה וסייבר. שקילות ומגבלות הרבה בטענות מבוסס על ניסיון מקצועי, שיחות עם מבקשי המקלט ושיפוט אישי יותר מאשר על ראיות פתוחות מלאות.

טענות כמו תסמונת הוואנה, נתוני ייצור רחפנים עכשוויים ושיוך מקרים ספציפיים זקוקות לאימות חיצוני. המסקנה המעשית היא הכנה רצינית בשילוב סקפטיות מדודה.