פצצה במכולה, האיום הטורקי ומכה מקדימה: אלוף עוזי דיין על תרחיש גרעין איראני

התזה המרכזית

השיחה עם אלוף במילואים עוזי דיין מציגה תפיסה לפיה העולם נמצא במלחמת עולם זוחלת שבה נשק גרעיני מהווה איום ממשי, במיוחד עם עלייתה של איראן כמדינה בסף גרעיני המסכנת יציבות אזורית וגלובלית. המזרח התיכון מתמלא במתחים גיאופוליטיים, בריתות משתנות ואפשרויות שימוש בנשק גרעיני שיכולים להוביל למלחמה ארוכת טווח ואף לשימוש בנשק גרעיני טקטי, ולא רק לאיומים תיאורטיים.

ישראל רואה במצב זה איום קיומי שדורש מדיניות ביטחון קשוחה, מוכנות לשימוש בנשק גרעיני במידה והדבר יהיה בלתי נמנע, ומתוויית אסטרטגיה מקיפה לשמירה על ביטחון המדינה.

מבנה התזה והנחות יסוד

העולם כולו נמצא במגרש מורכב שבו קיימות כ-8 מדינות גרעיניות, ומדינות נוספות על סף הגרעין (כגון יפן ואיראן). איראן שואפת להשיג נשק גרעיני, והשגת נשק כזה על ידה תהפוך את מערך ההרתעה הבינלאומי לאספסוף ושברירי, מטעמי הפצת הנשק לידי פרוקסים וטרור.

ירידה ביציבות המזרח התיכון, עם יצירת בריתות חדשות (כגון בין טורקיה, סעודיה ופקיסטן) ועלייה במירוץ הנשק הגרעיני, מחמירה את המצב. נשק גרעיני אינו בהכרח קטלני למלוא האזור, אך תוצאותיו הן הרסניות מאוד ברדיוס הקרוב ויוצרות איום קיומי ממשי.

לא ניתן להישען על רתיעה גרעינית טהורה מול מדינות כמו איראן, במידה והיא תהפוך למדינה גרעינית פעילה. ישראל מתמודדת עם מצב שבו נשק גרעיני באזורה מחייב מוכנות להשתמש בנשק זה כאמצעי אחרון, מתוך הכרה שהיא מדינה קטנה ורגישה לפגיעה.

תובנות מיוחדות ומרחיבות חשיבה

הדגש החזק של דיין הוא על כך שהמלחמה המתקיימת אינה רק צבאית אלא גם כלכלית וטכנולוגית, כולל שימוש נרחב באבטחת מידע ובינה מלאכותית ככלי מלחמה. התפיסה כי "אינטרס כלכלי הוא כלי נשק" מעמיקה את ההבנה של שדה המאבק המודרני המשתנה במהירות, מעבר למלחמות המסורתיות.

התובנה כי מלחמת העולם המתנהלת היא "ארוכה" ובלתי צפויה מבחינת זמנה וממדים מאפשרת ראייה מציאותית יותר של משבר הגרעין במקום להישאב להיסטריה רגעית.

נושאים מרכזיים ותצפיות בולטים

האירועים והאיומים במזרח התיכון: פעילות איראנית בסוריה, תקיפות היבשתיות בבריטניה, עסקים חשאיים וטכנולוגיות מתקדמות. מדיניות המדינות הגדולות: ארה"ב רוצה להשיג יציבות תועלתנית ודיונים סביב שימוש בנשק גרעיני טקטי.

אירופה מוכנה "לברוח" מהמלחמות. ישראל רואה במלחמה הזו קרב על הישרדות עם ערכים שאינם שנויים במחלוקת.

בריתות במזרח התיכון: התגבשות ציריים חדשים שכוללים סעודיה, טורקיה ופקיסטן, מה שמעמיק את ההסלמה. מדיניות העמימות הישראלית בנושא נשק גרעיני והחשש מהשפעותיו בהרצת מירוץ חימוש באזור.

החשיבות האסטרטגית של מניעת פיתוח נשק גרעיני איראני בכל מחיר, כולל פעולה צבאית מונעת. הקושי בקבלת החלטה של שימוש בנשק גרעיני מצד ראש ממשלת ישראל, אך ההכרח התיאורטי שיידרש אם יקומו איומי קיום ממשיים.

תחזיות ואזהרות לעתיד

מן השיחה עולה תחזית לפיה המלחמה הגרעינית עדיין אינה בלתי נמנעת אך התהליך להגעה אליה מתפתח בקצב מחמיר. ההסכמה בין מדינות גדולות אמנם מסייעת לשמירה על יציבות יחסית, אך איראן והקמת בריתות חדשות עם אספקת נשק גרעיני עלולה לפוצץ את המערכת הזו.

האירועים הקרובים בשנים הקרובות – כולל בחירות בארה"ב, הרמות ההסלמה בטורקיה וישראל – יהיו מכריעים. סיגנלים שיהוו סימנים להחלשת התחזית: הידברות אמיתית בין מדינות המזרח התיכון, דחיית תכנון נשק גרעיני על ידי איראן תחת פיקוח מדויק, וכן צעדים לנטרול הטילים הבליסטיים.

משמעות אסטרטגית לישראל וליהדות

ישראל מתמודדת עם אתגר קיומי מר בכמה מישורים: הימצאותה במרכז אזורי מתוח הנמצא במירוץ נשק גרעיני, חשיפה לאיומים רב-ממדיים שיש בהם גם אלמנטים של טרור מלוכלך, והצורך באיזון בין דיאלוג לבין מוכנות צבאית מוחלטת. דוקטרינת "עמימות" הנשק הגרעיני נשענת על הרתעה אך מתמודדת עם חששות מפגיעה בשגרירות האזורית.

על הקהילה היהודית והישראלית בפזורה להכיר את חומרת המצב ולהתגייס לתמיכה בתקשורת עצמאית ובמאבקים אסטרטגיים לחיזוק עמדות ישראל בזירה הבינלאומית.