התחזית: קריסת הענק של הנדל״ן בסין מגיעה לישראל? (הנתונים שנחשפים)

סקירה

לנה כהן מציגה את קריסת שוק הנדל״ן בסין, ובעיקר את חברת אוורגרנד, כאזהרה למשקיעים ולרוכשי דירות בישראל. הטענה המרכזית היא שהמודל של מכירת דירות על הנייר, מימון פרויקטים חדשים באמצעות כספי רוכשים קודמים והמשך עליית מחירים עלול להפוך לשברירי כאשר זרם הקונים והאשראי נעצר.

היא מדגישה שישראל אינה סין: בישראל קיימים ליווי בנקאי, חשבונות פרויקטליים, ערבויות לפי חוק המכר ותשלומים מדורגים יותר. עם זאת, לדבריה יש בישראל כמה תסמינים מקבילים, ובהם פער בין מחירים רשמיים למחירי העסקאות בפועל, תלות במימון בנקאי, התארכות הבנייה והקושי של קונים לעמוד בתשלומים.

רגע מקור רלוונטי: [00:19]–[00:44] — הצגת ההשוואה בין סין לישראל והאזהרה לרוכשי דירות.

הטיעון המרכזי: בועה שנשענת על זרימת כסף מתמדת

לפי ההסבר, שוק הנדל״ן הסיני גדל במהירות משום שקונים שילמו מראש על דירות שטרם נבנו, והקבלנים השתמשו בכסף כדי לרכוש קרקעות ולפתוח פרויקטים נוספים. המודל עבד כל עוד נכנסו קונים חדשים, הבנקים המשיכו להלוות והמחירים המשיכו לעלות.

הבעיה נחשפה כאשר הממשלה ניסתה להגביל את החוב של חברות הבנייה באמצעות «שלושת הקווים האדומים» באוגוסט 2020. אוורגרנד חצתה את שלושתם, הקונים נעשו חשדניים, המחירים הפסיקו לעלות והחברה איבדה את יכולתה למחזר חובות באמצעות אשראי ומכירות חדשות.

מכאן נוצרה שרשרת סיבתית: ירידה במכירות הובילה למחסור במזומן, המחסור עצר את הבנייה, עצירת הבנייה פגעה באמון הקונים, והפגיעה באמון החריפה עוד יותר את הירידה במכירות. לנה כהן טוענת שזו אינה קריסה פתאומית בלבד, אלא תוצאה של מערכת שנבנתה על ההנחה שמחירי הדירות והביקוש ימשיכו לעלות.

רגע מקור רלוונטי: [06:30]–[07:43] — הסבר התלות בקונים חדשים, באשראי וב״שלושת הקווים האדומים״.

הראיות והדוגמאות שהוצגו

אוורגרנד, שהוקמה ב־1997, הפכה בתוך כשני עשורים לאחת מחברות הבנייה הגדולות בסין, עם פרויקטים ביותר מ־170 ערים. לפי המקור, מייסדה, שׂוּ ג׳יָא־יִין, הגיע ב־2017 להון של כ־45 מיליארד דולר, בעוד שלחברה היו בהמשך חובות בהיקף של יותר מ־300 מיליארד דולר. המקור מציין כי בשנים 2020–2021 כמעט תשע מתוך עשר דירות חדשות בסין נמכרו לפני השלמת הבנייה.

בשנת 2011, לפי הנתון שהוצג, יותר ממחצית הכסף שהגיע לקבלנים לא הגיע מהבנקים אלא מתשלומים של רוכשי דירות, נוסף על האשראי שנלקח באמצעות משכנתאות. לאחר קריסת אוורגרנד, רוכשים רבים נותרו עם משכנתה על דירות שלא הושלמו. המקור מדבר על כ־8 מיליון דירות תקועות בבנייה, ואף על הערכות גבוהות יותר, על ירידה של כ־19% במחירי הדירות ועל ירידה של כ־32% בהלוואות הבנקים לקבלנים.

הוא גם מציין את קריסת קאנטרי גארדן ואת מחאות הרוכשים ביולי 2022. לנה כהן מוסיפה כי בספטמבר 2023 נעצר מייסד אוורגרנד, ובינואר 2024 הורה בית משפט בהונג קונג על פירוק החברה. בהמשך היא מתארת הרשעות ועונשים חמורים, אך מדגישה שהענישה לא החזירה לרוכשים את הדירות שלא נבנו.

רגע מקור רלוונטי: [08:39]–[09:38] — עצירת הבנייה, מחאות הרוכשים והיקף הדירות התקועות. רגע מקור רלוונטי: [11:17]–[12:31] — החקירות, הדוחות המנופחים, פירוק החברה וההליך נגד המייסד.

התסמינים שלנה כהן מזהה בישראל

המקור מציג ארבעה קווי דמיון עיקריים. הראשון הוא שקבלנים עשויים להעדיף להציע דירות להשכרה או הטבות במקום להוריד את המחיר הרשמי, משום שהנחה גלויה עלולה לפגוע בשווי הדירות שכבר נמכרו וביחסים עם הבנקים. השני הוא פער בין המחיר הרשמי למחיר הכלכלי בפועל.

לנה כהן משווה בין עלייה במדד מחירי הדירות החדשות לבין ירידות במדד דירות יד שנייה, ומסבירה שהטבות כמו הצמדה, מימון או מוצרים נלווים יכולות להסתיר ירידה במחיר האמיתי. השלישי הוא התארכות תקופת התשלום והחשיפה של הרוכשים לשינויים בריבית, בהכנסה ובשווי הדירה. לפי המקור, יותר מ־1,400 עסקאות מסוג זה בוטלו לאחר שרוכשים לא הצליחו להשלים את העסקה ואיבדו חלק מהכסף ששילמו מראש.

הרביעי הוא המשך התמיכה הבנקאית בקבלנים. לנה כהן מציינת שהאשראי לקבלנים בישראל גדל, גם כאשר נותר מלאי גדול של דירות חדשות שלא נמכרו, ולכן הסיכון אינו נעלם אלא עשוי להצטבר במאזני הבנקים. רגע מקור רלוונטי: [13:41]–[15:39] — הדירות המושכרות, ההטבות והפער בין המחיר הרשמי למחיר בפועל.

רגע מקור רלוונטי: [15:50]–[16:48] — התארכות התשלומים וביטול יותר מ־1,400 עסקאות. רגע מקור רלוונטי: [17:03]–[18:16] — האשראי הבנקאי לקבלנים והסיכון במקרה של ירידות חדות.

תובנות ייחודיות ולא מובנות מאליהן

התובנה החשובה ביותר היא שמחיר רשמי אינו בהכרח מחיר שוק. כאשר קבלן אינו מוריד את המחיר בחוזה אך מעניק הטבות, השוק עלול להיחלש מתחת לפני השטח בלי שהדבר ישתקף מיד במדדים המבוססים על מחירי העסקאות הרשומים.

תובנה נוספת היא שמימון קבלנים אינו רק מנגנון שמונע קריסה בטווח הקצר; הוא גם יכול לדחות את ההכרעה. אם הבנקים ממשיכים להזרים אשראי, חברות חלשות עשויות להמשיך לפעול בלי למכור במחיר המשקף את הביקוש, וכך ההפסדים והסיכון מצטברים במקום להיחשף מיד.

המקור גם מציג מתח בין שתי סכנות: סגירה מהירה של האשראי עלולה להביא לקריסת קבלנים ולעצירת פרויקטים, אך המשך המימון עלול לשמר מחירים גבוהים ולדחות התאמות נחוצות. לכן, לפי לנה כהן, השאלה אינה רק אם להמשיך לממן אלא כיצד לעשות זאת בלי להסתיר את מצב השוק.

תחזיות ותנאים שישנו את התמונה

לנה כהן אינה טוענת שישראל עומדת בהכרח בפני קריסה בסגנון סין. היא מציינת שהאוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול, שקיים מחסור בדירות, שהירידות שנמדדו בישראל קטנות בהרבה מהירידות בערים מסוימות בסין ושמנגנוני ההגנה והפיקוח בישראל מפותחים יותר.

עם זאת, היא רואה סיכון אם כמה תנאים יתקיימו יחד: ירידה ממושכת בביקוש, קושי של רוכשים להשלים תשלומים, ירידה משמעותית במחירי הדירות, עצירת אשראי לקבלנים והמשך בנייה של פרויקטים שאינם כלכליים. לפי הנתון שהובא, בנק ישראל חישב כי ירידה של 15% במחירי הדירות החדשות עלולה להתחיל לגרום הפסדים לבנקים.

התחזית תיחלש אם הריבית תרד, הביקוש יתאושש, קבלנים ימכרו מלאי בלי להעמיק את החוב, והליווי הבנקאי ימשיך להבטיח שכספי הרוכשים משמשים לבנייה של הפרויקט הרלוונטי. לעומת זאת, עלייה בביטולי עסקאות, התארכות נוספת של זמני הבנייה ויותר הטבות במקום ירידות מחיר יהיו סימנים של חולשה מתמשכת, לפי מסגרת הניתוח של המקור.

רגע מקור רלוונטי: [17:32]–[18:28] — ההבדל בין עצירת אשראי מיידית לבין המשך מימון והסיכונים של כל אפשרות.